<h1>חדושי הראב"ד — ע"ז</h1>
<h2>דף יא.</h2>
[ע"ז מ"ז ע"א] שוקיו מה הן, אליבא דמ"ד עקר, פלוגת' היא בערכין [י"א ע"א] ובסוכה פ' החליל [נ"א ע"א]. עקר שירה בפה, כי הלוים היו אומרים בפה והמזמרים היו מזמרים כנגדם בכנורות ובנבלים לבסם את קולם של אלו, אבל חצוצרות לא היו לבסם את הקול שהרי [לא היו] תוקעין בהם אלא בין פרק לפרק כדאי' בסדר תמיד [פ"ז מ"ג], וחובה בפני עצמה היא, ובכהנים תמימים כדכתיב [במדבר י'] ובני אהרן הכהנים, וביום שמחתכם כדאי' בספרי [שם].
<h2>דף יב:</h2>
[ע"ז ט' ע"ב] אמר רב הונא האי מאן דלא ידע [וכו'] וסי', כמה יטול מכל מאה. כי זה, פי' קמ"ל רב הונא דאע"ג דהאידנא ששמיטת קרקעות ליכא, שמיטת כספים מיהא איכא, לא ס"ל כר' דאמ' [גיטין ל"ו ע"א] אחד שמיטת קרקעות וא' שמיטת כספים, וא"נ ס"ל כוותיה נהי דמדאוריתא ליכא מדרבנן מיהא איכא ואפי' בח"ל, והנה אם יזכר השנים שבידו מן החרבן יחשוב כללי ביובלי ונשקול מכל ק' תרתי, דס"ל כר' יהודה דאמר [ר"ה ט' ע"א] שנת ן' עולה לכאן ולכאן, ולישדינהו אפרטי, ונטפי עליהו חדא שתא אפרטי, והיא אותה שנה שחרב הבית ולפי שהמונה מן החרבן אינו מונה אותה לפי שיצאת רובה בבנין לפי' הוצרך לומר שימנה אותה במנינו, ואותה שנה היא העודפת על שבועים, לפי שכשחרב ב"ה מוצאי שביעית היה וט' באב היה, שהרי בית ב' עמד ת"ך שנה ומשהתחילו לבנות הבית ו' שנים עלה עזרא מבבבל וגלותו עמו וקדשו את א"י ומנו יובלים לקדש שמטות, וקסבר קדושה ראשונה לא קל"ל, והכי אית' בערכין [ל"ב ע"ב], הרי משקדש עזרא את הארץ תי"ד שנה, טול מכל ק' ב' שנים הרי ח' שנה, וי"ד הרי כ"ב, נמצא כי במוצאי שבת חרב, הלכך יוסיף אותה שנה על הפרטים שבידו וידע בכמה בשבוע הוא, צרפתי.
<h2>דף כד:</h2>
[ע"ז ט' ע"ב] אמר רב הונא האי מאן דלא ידע [וכו'] וסי', כמה יטול מכל מאה. כי זה, פי' קמ"ל רב הונא דאע"ג דהאידנא ששמיטת קרקעות ליכא, שמיטת כספים מיהא איכא, לא ס"ל כר' דאמ' [גיטין ל"ו ע"א] אחד שמיטת קרקעות וא' שמיטת כספים, וא"נ ס"ל כוותיה נהי דמדאוריתא ליכא מדרבנן מיהא איכא ואפי' בח"ל, והנה אם יזכר השנים שבידו מן החרבן יחשוב כללי ביובלי ונשקול מכל ק' תרתי, דס"ל כר' יהודה דאמר [ר"ה ט' ע"א] שנת ן' עולה לכאן ולכאן, ולישדינהו אפרטי, ונטפי עליהו חדא שתא אפרטי, והיא אותה שנה שחרב הבית ולפי שהמונה מן החרבן אינו מונה אותה לפי שיצאת רובה בבנין לפי' הוצרך לומר שימנה אותה במנינו, ואותה שנה היא העודפת על שבועים, לפי שכשחרב ב"ה מוצאי שביעית היה וט' באב היה, שהרי בית ב' עמד ת"ך שנה ומשהתחילו לבנות הבית ו' שנים עלה עזרא מבבבל וגלותו עמו וקדשו את א"י ומנו יובלים לקדש שמטות, וקסבר קדושה ראשונה לא קל"ל, והכי אית' בערכין [ל"ב ע"ב], הרי משקדש עזרא את הארץ תי"ד שנה, טול מכל ק' ב' שנים הרי ח' שנה, וי"ד הרי כ"ב, נמצא כי במוצאי שבת חרב, הלכך יוסיף אותה שנה על הפרטים שבידו וידע בכמה בשבוע הוא, צרפתי. אחר חרבן הבית ת' שנה אם יאמר לך אדם, לא ידענא טעמייהו.
<h2>דף לב:</h2>
[ע"ז ט' ע"ב] אמר רב הונא האי מאן דלא ידע [וכו'] וסי', כמה יטול מכל מאה. כי זה, פי' קמ"ל רב הונא דאע"ג דהאידנא ששמיטת קרקעות ליכא, שמיטת כספים מיהא איכא, לא ס"ל כר' דאמ' [גיטין ל"ו ע"א] אחד שמיטת קרקעות וא' שמיטת כספים, וא"נ ס"ל כוותיה נהי דמדאוריתא ליכא מדרבנן מיהא איכא ואפי' בח"ל, והנה אם יזכר השנים שבידו מן החרבן יחשוב כללי ביובלי ונשקול מכל ק' תרתי, דס"ל כר' יהודה דאמר [ר"ה ט' ע"א] שנת ן' עולה לכאן ולכאן, ולישדינהו אפרטי, ונטפי עליהו חדא שתא אפרטי, והיא אותה שנה שחרב הבית ולפי שהמונה מן החרבן אינו מונה אותה לפי שיצאת רובה בבנין לפי' הוצרך לומר שימנה אותה במנינו, ואותה שנה היא העודפת על שבועים, לפי שכשחרב ב"ה מוצאי שביעית היה וט' באב היה, שהרי בית ב' עמד ת"ך שנה ומשהתחילו לבנות הבית ו' שנים עלה עזרא מבבבל וגלותו עמו וקדשו את א"י ומנו יובלים לקדש שמטות, וקסבר קדושה ראשונה לא קל"ל, והכי אית' בערכין [ל"ב ע"ב], הרי משקדש עזרא את הארץ תי"ד שנה, טול מכל ק' ב' שנים הרי ח' שנה, וי"ד הרי כ"ב, נמצא כי במוצאי שבת חרב, הלכך יוסיף אותה שנה על הפרטים שבידו וידע בכמה בשבוע הוא, צרפתי. אחר חרבן הבית ת' שנה אם יאמר לך אדם, לא ידענא טעמייהו.
